מפוסט-טראומה לחיים מלאים: השיטה הייחודית של חוות חוסן

רק לוודא ששומעים אותי. שומעים אותך. כן? שומעים אותה פעמיים? זהו, אני שומעת את עצמי פעמיים, צר. אוקיי, אז לפני שעדי תעלה, כי יש לנו... לא, היא עלתה. אה, היא כבר עלתה. סליחה. אפשר לזכור אותה מה? שומעים אותי בסדר או פעמיים? שומעים בסדר. כן? אוקיי, אז אני אתחיל. עוד רגע. טוב, מקווה שרואים גם את הנצגת. אז אני עדימא עוז, אני מלפה בעיסוק, אני מנהלת מקצועית של חוות חוסן, הרי עובדה צורדסה, וגם מטפלת קופה. או, עדי, אנחנו רואים ושומעים, שומעים אותך עדי, שומעים, וחזרנו לשידור, והתגברנו גם על התקלות הטכניות האלה, ושלום לך, ומיד הבמה שלך, אנחנו לא רוצים להתערב לך יותר, כבר הצגנו אותך, כי הצגנו אותך כבר כמה פעמים, ויאללה, פשוט תתני את השואו שלך, אנחנו איתך. אני מצטערת, אני לא מצליחה. עזרה מרחוק את צריכה? יש לך חבר טלפוני? חבר טלפוני, גלגל הצלה, משהו? גם אם אין מצגת ואת רוצה לדבר והמצגת תלווה אותך, אז תדברי פרי סטייל, בסדר. שימי לעצמך את המצגת, פשוט דברי, אנחנו איתך לגמרי. את שומעת אותנו? עדי האם את שומעת אותנו? את לא שומעת אותנו? היא לא שומעת אותנו? קהל בבית שומע אותנו? אבל עדי לא. עדי את שומעת אותנו? אני עכשיו שומעת אתכם, כן, ממש מוזר, זה לא שימוש ראשון שלי מזור, זה ממש מוזר. פתחנו לך את המצגת את רואה אותה? הכל טוב, אז בואי נעשה את זה פרי סטייל. קדימה. יש לך את המצגת מול העיניים שלך, אנחנו לא צריכים לראות, למרות שיכול להיות ש... אה, רואים, רואים גם את המצגת. רואים, רואים גם את המצגת. רואים הכל. קדימה. יאללה, תתחילי. תני... טוב, חוות חוסן. השאלה, כן, אני לא שואלת את המוצג. וואי, אני ממש מצטערת. הכל בסדר, אנחנו איתך, את מוזמנת להתחיל. עדי, אנחנו רואים ושומעים אותך, את יכולה להתחיל לדבר פשוט. מה הבעיה? וגם אנחנו רואים את המצגת, את רואה את המצגת כולך? את שומעת אותנו? אנחנו רואים אותך, שומעים אותך, את יכולה פשוט להתחיל. זה לא עובד. מה לא עובד לך? עזבי את המצגת, פשוט תתחילי. וואו, זה מציע אותי מפוקוס לגמרי. אז דובר כאן לפניי, יש כאן, בעצם אנחנו מדברים על קומורבידיות מאוד גבוהה בין ADHD לפוסט-טראומה. חוות החוסן שלנו היא בעצם פרויקט של אגף השיקום, משרד הביטחון. אנחנו בעצם פוגשים אנשים, גם חיילים מסדיר וגם מילואימניקים שמגיעים אלינו אחרי לחימה במלחמת חרבות ברזל, ‫שולד אחרי מלחמת חרבות ברזל, ‫אנשים שכבר מאובחנים מפוסט-טראומה. ‫הקורמורבידיות היא גבוהה, ‫ואנחנו בעצם רואים גם סימפטומים משותפים, ‫אבל גם כן אבחנה בין אלה שמגיעים ‫גם עם אבחנה קודמת של ADHD, ‫וכמעט שהידע שלי הקודם, ‫בעיסוק הקודם שלי, ‫כמירה פעם בעיסוק בתחום בריאות הנפש ‫וגם מטפלת קורקפן, ‫אז בעצם הדבר הזה ככה מאוד קפץ לעין, ‫וניסינו לעשות כל מיני התאמות. בתוך התוכנית, אני אספר קצת על מה קורה בחוות חוסן, מה זה בעצם חוות חוסן. בעצם מדובר בתוכנית של במשך חצי שנה, של אנשים, יפעת דיברה קודם על המעברים, אז בעצם אנשים שהיו בשדה הקרב למשך תקופה ממושכת, עשו את המעבר חזרה הביתה, ניסו לחזור בעצם למעגל החיים, לעבודה, לנתן משפחתי. ובעצם נתקלו בארבעה מאות קשיים שקשורים למרכיבים שגם יפעת דיברה עליהם, בעצם שקשורים לסוויץ' הזה שנדרש לעשות בין מצב חירום למצב שגרה, שאנחנו יודעים שכמובן קשה לכולם, קשה עוד יותר למי שסובל מפוסט טראומה, ויש מורכבות מיוחדת אם גם מתמודדים עם ADHD. המטרה של התוכנית היא בעצם לסייע במעבר הזה. היא בעצם תוכנית מעברית, כך אני מגדירה אותה. בעצם אנשים שסיימו לחימה וניסו לחזור לחיים, אבל נתקלו בקשיים תפקודיים, מגיעים אלינו לתקופה של חצי שנה, בעצם שלוש פעמים בשבוע אלינו לחווה. המטרה של התוכנית היא ברוטציה מאוד שיקומית ותפקודית, המטרה היא בעצם להחזיר את האנשים לתפקוד בכל מיני דרכים. התהליך הוא תהליך גם התנסותי וחווייתי, שמשלב מגוון מאוד מאוד רחב של התנסויות עיסוקיות, אני תכף אפרט. הרבה הקנייה של כלים לוויסות, לניהול עצמי. תהליך פסיכו-חינוכי שהוא מאוד מאוד משמעותי, כי בעצם הכל השאר, בעצם לשינוי מגיע דרך ההבנה של מה קורה לי. אנשים מגיעים אלינו הרבה פעמים מאוד מבולבלים. אני לא אגזים אם אני אגיד שיש ממש אובדן של הזהות באיזשהו מקום. מאדם מתפקד ובעל תפקידים בחברה כהורה, כבן זוג, כעובד, בעצם אני לא מוצא את הדרך חזרה, לא אל התפקידים ולא אל עצמי. הרבה מהמטופלים ממש מתארים את התחושה הזאת שהם לומדים את עצמם מחדש ואנחנו ממש ככה, יש חלק מאוד משמעותי בתוכנית שמתחבר לחלק הזה. מודל ה-PEO בעצם מדבר על ההשפעה או על מערכת היחסים בין הסביבה לאדם, לעיסוקים שלו ולתפקוד שלו בפועל. האיזון הזה יכול להיות מאוד מאוד עדין כשמדובר באדם שמתמודד עם הפרעת קשב ועם פוסט טראומה. בעצם כמו שאמרתי קודם אנחנו משקיעים הרבה מאמץ בהבנת הפרופיל האישי ובעצם מתוכו לרדת לרמה של לתת כלים גם בתוכנית אישית וגם בתוכנית קבוצתית. הסביבה היא חלק מאוד מאוד משמעותי בסיפור, כמו שהבנתם, אני לאורך כל השנים עבדתי בסביבה קלינית מאוד סטנדרטית, זאת אומרת עבדתי בעיקר בבתי חולים, ובעצם המעבר לעבודה בטבע, הוא עושה משהו, אני אגיד, גם למטפלים ולצוות, אבל גם לחבר'ה שמגיעים להשתתף בתוכנית, בעצם המרחק מהסביבה מרובת הגירויים והאיומים בסביבה הטבעית שהם נמצאים בה, כי כל דבר הוא גירוי מעיין כשהמערכת נמצאת בהצפה, אם זה הרעשים של מכוניות בכביש או עמידה בפקק או אפילו כניסה לסופר או רעש של דחפורים שעובדים בקצה הרחוב וכל דבר שבעצם לפני כן המערכת ידעה לזהות ואולי לשים בצד, בעצם הופך להיות מאוד מאוד מציף ומתרגר. אם ככה לתאר את הדברים שנעשים בפועל, אז בעצם ככה בחלוקה לארבעה תחומים מרכזיים, יש כמובן את העבודה עם בעלי החיים, זה מתחבר להרצאה הקודמת שהייתה פה בעניין הכלבים, אז יש עבודה עם בעלי חיים, כלבים, כבשים, עבודת אדמה וגינון, והענח המרכזי שלנו היא רכיבה טיפולית על סוסים. לא נראה לי שיהיה זמן, רציתי להיכנס לזה טיפה יותר פנימה, אבל לא נראה לי שנגיע לשם. אבל בגדול טיפוח קשר ואחריות וטיפול בבעל חיים אחר, ובכלל החזרה לבייסיק, החזרה לבסיס, בעצם המערכת היא כל כך מוצפת, שהיא צריכה איזשהו ניטרול גם של הגירוי מסביב, אבל גם של איזושהי חזרה לסנטר, לעצמי. שמתחבר למקומות היותר ראשוניים של קשר. עבודת גוף נפש, דובר כאן קצת על מיינדפולנס, אז יש סשנים של יוגה ופילטיס ומיינדפולנס ואומנויות לחימה והמון דגש על הוויסות החושי, אפרופו הפחתת גירויים, אז גם הקנייה של כלים מווסתים, גם לשימוש עצמי, גם כלים שקשורים להתאמות של הסביבה. בעצם להחזיר נוכחות בטוחה למערכת, שוב, שהיא מאוד מאוד מוצפת ולא נמצאת בוויסות ובאיזון כשהם מגיעים אלינו. המרחב החברתי והקבוצתי מאוד משמעותי, גלית קודם תיארת איזה אנקדוטה, סיפרת סיפור עם הבת שלך, ובעיקר הרגשתי שאני לא לבד, וזה תפס אותי מאוד חזק, כי החבר'ה אצלנו מדברים על קבוצת השווים. על להגיע למקום שבו אנשים מתמודדים עם דברים דומים למה שאני עובר ואני יכול למצוא מרחב שאני יכול לשחרר בו את המסכות ואת ההחזקה שנדרשת בסביבות אחרות, אז זה חלק מאוד משמעותי, כמו גם קבוצות טיפוליות מסוגים שונים כמו ניהול כעסים בהקשר של הוויסות הרגשי, מיומניות תפקוד ניהולי אז זה ככה בהקשר של המרחב, ועבודת כפיים ויצירה, כי בעצם אנחנו הרבה פחות מדברים על והרבה יותר עושים את הדבר, זה עוזר במיקוד בקשב, זה עוזר שוב באיזושהי חזרה לחיבור, גם חיבור לעצמי וגם חיבור לעשייה, בהתחלה בתוך העשייה של החווה ובהמשך עם העברה גם לעשייה בחיים עצמם כמובן. כן יש גם ארגז כלים פרקטי שאנחנו מכוונים אליו ברמת הוויסות הסנסורית והפיזיולוגית, זאת אומרת כן עבור תרגילי קרקוע, תרגילי נשימה מותאמים, ביו פידבק, בעצם איזושהי עבודה ישירה על מערכת העצבים. במקביל לזה אנחנו נותנים גם עבודה שקשורה בעצם לתפקוד עצמו. תמיכה בזיכרון עבודה דרך הפחתת עומס קוגנטיבי, זה גם בהבנייה של התוכנית, סדר יום קבוע שמגיעים אלינו, יש סדר יום קבוע וצפוי. יש לוחות הנגשה של הלו"ז, קבוצת הודעות שנשלחת, זאת אומרת הרבה אסטרטגיות חיצוניות שעוזרות רגע לתמוך, כדי שנוכל לעבור גם בעצם לפנות את המשאבים גם לעבודה הפנימית יותר. דובר על מעברים, המעבר יפעת דמרה בהרצאה שלה ככה על המעבר בין מצב סטרס, בין מצב חירום למצב שגרה. אז טקסי מעבר זה משהו שאנחנו מתרגלים כל הזמן, גם שוב בתוך שגרת היום בחווה וגם עם העברה בעצם לחיים החוצה. איך זה נראה בפועל? אז יום בחווה הוא יום מאוד מגוון, הוא יום שמורכב בעצם גם מחלקים של עבודה בטבע ועם בעלי החיים, גם מחלקים קבוצתיים, חברתיים ושיחתיים. קבוצות שיח מ... כל מיני סוגים, נתתי פה כמה דוגמאות, שוב לא נוכל להרחיב לצערי, אבל ניו-יורקי אסינק, כמו שאמרתי קודם, קבוצת אבות מאוד משמעותית למי שככה מחזיק גם בתפקיד ההורי בתוך האתגרים הניהוליים שהוא חווה, זו קבוצה מאוד משמעותית להרבה מהם, מרחב נשימה, מיינדפולנס, קבוצה קוגנטיבית תפקודית, שהעלה אולי אני כן אגיד עוד מילה בהקשר של הפרעות קשב, וגם הוזכר פה הקשר עם ה-ICA, ניהול שימוש בחומרים, מרכז ישראלי להתמכרויות, בעצם מעבירים איזושהי גם התערבות שקשורה לשימוש בחומרים, שנמצא בשימוש רחב, אם זה קנאביס, אלכוהול או התמכרויות התנהגותיות, שגם כאן אנחנו יודעים את ה... מכירים את החיבור גם בפוסט-טראומה וגם להפרעות קשב, ובחרנו לתת לזה התייחסות גם בתוך התוכנית שלנו. יש לי עוד כמה דקות? שתי דקות? כן, כן.

כן, אז אם כן, אז אני אשמח בזום אין קטן על שתי התערבויות שכן רלוונטיות ככה בהקשר גם של הפרעות הקשב. אז אחד, רכיבה טיפולית, לא נושא שמאוד מאוד נחקר מבחינה מדעית, אבל כן עבודה דוקטורט בשיתוף אוניברסיטת תל אביב עם מטפלת בחירה אצלנו, חן הלמר. שממש הסתיימה בשנה שעברה, בדקה את השפעת הרכיבה הטיפולית לפרופיל של אמנם ילדים לא מבוגרים, אבל כן ילדים עם טראומה ו-ADHD, ונמצאו ממצאים ממש מרתקים, שאני יכולה להגיד לכם שאומנם זה לא נבדק על אוכלוסייה שאני עובדת איתה, על מבוגרים בתוכנית שלנו, של משרד הביטחון, אבל ממש אפשר לראות את זה, לא רק בילדים, שבעצם אנחנו רואים שעצם הרכיבה, העבודה עם הסוס, הקשר עם הסוס, מאוד מאוד מסייע בעבודת הוויסות, גם ברמה הפיזיולוגית שזה מרתק בעיניי, ממש נמצא מתאם בין קצב הלב של הרוכב וקצב הלב של הסוס, ירידה ברמות הפרוטיזול, הפחתת עוררות וסטרס, התנועה בעצם של הרכיבה מאפשרת איזשהו מנגנון הרגעה פיזיולוגי שעובר מהסוס אל הרוכב, הוויסות הקוגנטיבי, שיפור ביכולת העיבוד הרגשי, חיזוק תפקודים ניהוליים, בעצם כשאתה נמצא על הסוס אתה נדרש לתכנן את המהלכים, זו חתיכת חיה גדולה לתפעל אותה. עיכוב תגובה, הסוס הוא מאוד תגובתי, כל תנועה של הרוכב בעצם הסוס מגיב אליה, ולכן הרוכב נדרש להמון תרגול של שליטה עצמית ועיכוב תגובה. וכמובן העלאת תחושת המסוגלות כשהדבר בעצם מצליח. וגם הקשר הבין אישי, שבעצם יש ממש מערכת יחסים שנבנית בין הרוכב לסוס, כשיש שם כמובן גם מטפלת. שנמצאת בתיווך של הדבר הזה. כמו כל קשר עם בעל חיים, בעצם הסוס הוא נטול שיפוטיות, יש לנו גם כלבייה, אנחנו עושים דבר דומה גם עם הכלבים, אבל לתחושת של הרכיבה יש כאן איזשהו ערך מוסף, שגם שוב נבדק בעבודת הדוקטורט המרתקת הזאת, שווה המשך קריאה למי שמתעניין. והדבר האחרון, הוא בעצם כשזיהינו שיש לא מעט אנשים, אני ככה עושה את האינטיקים, את עליונות הקבלה לתוכנית, ומצאתי את עצמי שואלת, לא פעם אנשים באינטק בעצם הם אובחנו עם הפרעת קשב בילדות. לפעמים אני ככה מזהה מהניסיון הקליני מתוך הראיון, אני מזהה את הסימנים, ולא מעט מהם אומרים שכן, וגם שואלים אותי מיד, אבל מה הקשר? כאילו, אני עכשיו לא בגלל הפרעת קשב נמצא פה, אני נמצא פה כי חזרתי מלחימה ויש לי פוסט טראומה. והסיפור הזה הוא כן מחובר. אז ככה למדתי את הנושא ובנינו איזושהי התערבות קבוצתית יהודית. בעצם לחבר'ה, למשתתפים שלנו שמגיעים גם עם הפרעת קשר, כי אנחנו מבינים שזה פרופיל קצת אחר, זה נכון שיש סימנים דומים והתפקודים הניהוליים נפגעים גם מעצם הפוסט-טראומה, אבל יש כאן כן מאפיינים אחרים לאנשים שגם מתמודדים עם ADHD. אז יש כאן איזושהי התערבות, שוב, אין לנו זמן להרחיב עליה, אבל שמונה מפגשים קבוצתיים שמוכוונים גם להיכרות של האדם עם הפרופיל האישי שלו. להבנה בעצם, לשיוך הביולוגי, להבנה שמדובר באיזושהי הפרעה שקשורה בתפקוד המוחי שלו וכמובן גם אסטרטגיות תפקודיות שמכוונות בעצם לשיפור איכות החיים שלו גם מחוץ לחווה. וזהו, קצת תמונות לטעימה האחרונה, לראות, להרגיש איך זה נראה אצלנו. למרות שצריך לבוא, צריך לבוא ולראות את הנוף ואת הטבע ואת אוויר הרי ירושלים. כדי ככה לחוש באווירה באמת. זהו נראה לי, וואי זה היה כזה עם התחלה מקרצת, אבל אני מקווה שככה קיבלתם טעימה ממה שאנחנו עושים. ההמשך היה זורם וקולח, והתמונות מעוררות חשק להגיע עכשיו ולרכב שם על הסוסים ועל... וואו, זה נראה מדהים. טוב, איזה אוויר בהרי ירושלים תמיד טוב, אז אין בעיה גם של העניין הזה. וזה מדהים לראות את כל מה שקורה, כלבים, סוסים, כל, אנחנו הישראלים, רק אנחנו יודעים לעשות את הכל וכל כך מהר באמת, ולראות את זה עוזר לכל כך הרבה אנשים, לחמם את הלב, ותודה רבה, וזה קורה, לכולנו זה קורה. בואו, הסטרס הזה, ברגע שמישהו נכנס לסטרס, אנחנו רק צריכים להרגיע, הכל טוב, אנחנו חיים, אנחנו בריאים, בואו נמשיך, תודה רבה, עדיף.