ADHD ושינה: סודות הלילה שמשנים את היום

מחקרים מראים קשר הדוק בין הפרעות קשב לבעיות שינה. לדוגמה, מחקר ענק בשוודיה מצא ש-77.5% מהמאובחנים עם ADHD סבלו גם מהפרעת שינה, לעומת 1.5% באוכלוסייה הכללית. ילדים עם הפרעות קשב נוטים לקבל טיפול תרופתי לשינה בשיעור גבוה יותר משמעותית.

שינה חיונית לתפקוד הגוף והמוח. היא מאפשרת למערכת החיסונית להחלים, מסייעת בוויסות אינסולין ורגשות, ותורמת לתהליכי למידה, זיכרון וקשב. חוסר שינה עלול לגרום לעייפות, חוסר ריכוז, אימפולסיביות, ואף להחמיר תסמיני ADHD.

75% מהילדים עם ADHD סובלים מבעיות שינה. בעיות אלו כוללות דחיינות והתנגדות ללכת לישון, קושי להירדם עקב מוח פעיל יתר על המידה (היפר-עוררות), וקושי משמעותי להתעורר בבוקר.

השלב הראשון הוא לקיחת היסטוריה רפואית מקיפה (אנמנזה) כדי להבין את הקשיים הספציפיים, כגון קושי בהירדמות, נחירות או יקיצות. חשוב גם לשלול גורמים אחרים שאינם קשורים ישירות לשינה, כמו חרדות, בעיות בבית הספר או מצבים רפואיים אחרים.

יש ליצור סביבת שינה חשוכה, קרירה ושקטה. יש להרחיק מסכים מהחדר לפחות שעה לפני השינה. בנוסף, חשוב לבנות רוטינת ערב קבועה הכוללת ארוחה, מקלחת, הורדת הטלפון וקריאת ספר לפני הכניסה למיטה.

מלטונין הוא הורמון שמסייע בוויסות מחזור השינה. מלטונין בשחרור מושהה, כמו "סלנטו", משפיע באופן דומה למלטונין הטבעי בגוף. הוא מקצר את זמן ההירדמות בכ-40 דקות ומאריך את סך שעות השינה בכ-50 דקות, והוא מאושר לילדים עם ADHD בגילאי 6-17 בישראל.

חשוב לבדוק תופעות כמו תסמונת רגליים חסרות מנוחה (Restless Leg Syndrome), המתבטאת בדחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים ולעיתים קשורה לרמות ברזל. כמו כן, יש לשלול דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea), המתאפיין בעייפות יום ונחירות, ולעיתים דורש התערבות כירורגית.