ADHD ושינה: סודות הלילה שמשנים את היום

אבל עכשיו זה לא עובר לי. הנה, אוקיי. אז זה הכאוס שדיברתי עליו, אם לא ראיתם. ואני רוצה ככה לציין שב-1957, כשרק התחילו לדבר על הנושא הזה של הפרעת קשב, היה לזה בכלל שם אחר, החוקרים שהתעסקו בהפרעות קשב, היה להם משפט כזה שההורים לילדים עם הפרעות קשב, אז הם קראו להם, היה לזה שם אחר, מיואשים לעיתים קרובות כל כך מבעיית הלילה, שהוא לא רלוונטי, שהוא מתגמד לעומת זה. ויש לנו פה איזשהו פרדוקס של הקושי העצום הזה להוריד הילוך בלילה, להיכנס לשינה ולהישאר ולקום בבוקר בשמחים וטובי לבב, הוא אתגר מאוד מאוד משמעותי, במיוחד אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. אז מה המחקר מראה לנו? יש מחקר ענק בשוודיה על יותר משישה מיליון אנשים שמתוכם 145 אלף מאובחנו עם הפרעות קשב, אנחנו מדברים על אנשים מגיל 5 עד גיל 60, זה טווח מאוד מאוד גדול. ומה שמראים שם בעבודה, ש-77.5% מהאנשים עם הבחנה של ה-ADHD, היה להם גם רשום, והרשומות שם בשוודיה, השוודים יודעים לשמור רשומות, גם הפרעת שינה, כשבאוכלוסייה הכללית דיברו על 1.5%, זאת אומרת זה פער מאוד משמעותי. מה עוד רואים בעבודה שם? קשב קיבלו מרשמים לתרופות לשינה לעומת 12% באוכלוסייה הכללית וכשהסתכלו מי האוכלוסייה שהפער הכי גדול בין אוכלוסייה רגילה לאוכלוסייה עם הפרעות קשב זה הילדים. ילדים עם הפרעות קשב יש סיכוי הרבה יותר גבוה שהם יקבלו טיפול תרופתי לעומת ילדים שהם ללא הפרעת קשב ואנחנו רואים גם את הפער הזה במתבגרים אבל בפער טיפה יותר קטן. אז בואו נדבר על שינה. קודם כל שינה זה דבר חיוני, אנחנו לא יכולים לחיות בלי שינה והראיה לכך זה שאין חיה, אין יצור חי על היבשת הזאת שלא ישן. ואם אנחנו לוקחים למשל דולפין, אז מה הטבע עשה? זה שהוא מחליף, חצי מוח ישן עכשיו, חצי מוח ישן אחר כך, אותו דבר לציפור, איך היא תנדוד ותחצה את ה... יבשות, היא באמת אין לה איפה לנוח, אז היא תישן חצי מוח פה, חצי מוח שם. זאת אומרת, שינה היא קרדינלית באמת לקיום. אנחנו יודעים שמדובר במצב פיזיולוגי, אנחנו יודעים שהוא מצב הפיך בניגוד לתרדמת או להרדמה, והוא מחזורי, הוא חוזר שוב ושוב, ואנחנו גם יודעים שהמצב התודעה הוא משתנה בזמן השינה. וכמו שככה ציינתם נורא יפה כשדיברתם על שי, המוח לא ישן בשינה, אנחנו נותנים לו הזדמנות לעבוד והגוף ישן אולי אפשר לחשוב אבל המוח עובד והאמירה הזאת היא טוב מה אני אנוח עכשיו, אני אנוח בקבר אז כנראה אם תנוחו עכשיו ולא תישנו עכשיו תגיעו לקבר מהר יותר אז אם אתם לא תישנו אתם תהיו טיפשים שלמים חולים ואומללים אז אני רוצה להראות לכם למה, בעצם למה אנחנו צריכים לישון אז קורים כמה דברים בשינה קודם כל, למה? כי המערכת החיסונית בעצם עוברת תהליך קרדינלי לריפוי הגוף. נגיד, נכון, הסבתות היו אומרות, גם האורי, גם אמא שלי תמיד הייתה אומרת, ואמרתי לעדים שלי, אם מישהו חולה, לך לישון, אתה תרגיש יותר טוב. בזמן שינה יש תהליכים של החלמה של הגוף, של המערכת החיסונית היא עובדת. סתם כקוריוז מעניין. כשאני נותנת, לא אני אישית, בטיפת חלב, כשנותנים חיסון לילד, אם הילד לא ילך לישון אחר כך כמו שצריך, לא יהיה לו שינה איכותית, כשבודקים את הנוגדנים בגוף, מספר הנוגדנים לחיסון יהיה נמוך יותר. זאת אומרת, זה לא מספיק לקבל את החיסון, אתה צריך גם ללכת לישון אחרי החיסון, כדי שהחיסון יהיה פעיל בצורה מקסימלית ומיטבית. אנחנו יודעים שבזמן השינה יש... תהליכים שלמים שמפאת חוסר זמן לא ניכנס להם לוויסות של האינסולין והכל, זאת אומרת אנשים שלא ישנים הם שמנים יותר והם בסיכון גבוה יותר לסכרת. אנחנו גם יודעים שהם אומללים יותר, כי אנחנו יודעים שבזמן השינה, השינה עצמה עוזרת לנו לוויסות רגשי, עונה דיכאון, היא עושה איזשהו רגולציה של רגשות, בגלל זה אתה תראה, אני לא יודעת לגביכם, אבל כשהייתי מתמחה, ועשיתי תורנויות וזה היה בתקופה שעוד לא הלכנו הביתה בעשר בבוקר, היה בלתי נסבל להיות לידי. אני קודם כל אכלתי כל דבר בלי בקרה, לא הצלחתי להבחין בין עיקר וטפל, הייתי אומללה ומסכנה, וזה בגלל חוסר שינה, אוקיי? ולמה טיפשים? כל תהליך הלמידה והזיכרון והקשב מתנהל בזמן השינה, בעצם אני תכף אראה באיזה חלקים של השינה, הזיכרון, לקחת מידע שקיבלתי ולקודד אותו שהוא יהיה שלי קורה בזמן שינה. למשל ההמלצה לאנשים שהם שחקנים אולימפיים זה ללכת לישון, זה הדבר הכי חשוב שהם יכולים לעשות לפני התחרות. סנטרן שהולך לתת הופעה, אז בדרך כלל מה שהוא יעשה הוא ינגן את היצירה ומיד ילך לישון כדי שהיצירה תעבוד קידוד בזמן השינה. יש עוד תהליך מאוד מעניין שקורה שהוא רק התגלה לפני בערך 20 שנה, אני לא נועדתי אותו בבית ספר לרפואה, עוד לא היה אותו, זה נקרא המערכת הגליפית, בעצם נוצרים רווחים בין התאים במוח ויש כאילו עושים ספונג'ה למוח כשאנחנו הולכים לישון, כל התאים, כל הזבל, כל מה שהגוף לא צריך במוח עובר שטיפה ויוצא החוצה. אז אני אתן לכם דוגמה למשל למחקר נורא מעניין שלא קשור דווקא להפרעת כשל. אבל לקחו אנשים סטודנטים וביקשו מהם ללמוד רצף של ניגון של 4, 1, 3, 2 ובדקו אותם ב-10 בבוקר, 10 בערב ו-10 בערב למחרת או 10 בבוקר, 10 בערב ו-10 בבוקר למחרת, אוקיי? ואז בדקו את הקצב, את הדיוק של הלמידה ורואים, אם אתם מסתכלים פה, אז אם עשית את זה בפעם הראשונה ב-10 בבוקר, הלכת לישון וחזרת, היה פה את השיפור הכי גדול. אחרי זה הקפיצה היא קטנה יותר ורואים את זה גם פה. זאת אומרת, לשינה יש המון עבודות שמראות שיש חשיבות ללמידה למניעת תאונות דרכים. נגיד, בן אדם שלא ישן הוא בסיכון להיות מעורב בתאונת דרכים בצורה משמעותית הרבה יותר. אז מה מחזור השינה? איך זה נראה בכלל? מה קורה בשינה? אז כשאנחנו נכנסים למיטה יש איזה מין שלב כזה של מי שאוהב מסאז'ים, אז יש את השלב הזה שאתה כזה מלמנם, אתה מרחף, זה נקרא N1, זה השלב הזה שאתה חצי ער, חצי ישן, זה בערך לוקח חמש דקות הדבר הזה, ואז אתה צולל לתוך שינה, שזה רוב השינה שלנו, שזה N2, שאני לא אדבר עליה, אפשר לדבר על זה הרבה, ואני רוצה לדבר על N3. 3, השלב הזה זה השינה העמוקה. זה שלב מאוד חשוב בשינה. זה כאילו אני לוקחת את המוח ואני מכניסה אותו לתוך מוסך. בעצם, בשלב הזה, שזה השלב הזה שאנחנו קוראים לו הנאן רן, זה השלב, כל הכחול פה שאנחנו רואים, בעצם מה שקורה, יש תהליכים שבעצם, אני תמיד מדמיינת את זה שאני מכניסה את הגוף למוסף ויש צ'ק לכל המערכות, לחץ דם, דופק, מערכת החיסונית, כל הגדילה, עורמון גדילה משתחרר רק זה, זאת אומרת אם אנחנו רוצים שהילדים יגדלו הם חייבים לישון. ואז יש את ה... זה 75% מהשינה אמור להיות ו-25% מהשינה בממוצע זה הרם. הרם זה שלב נורא מעניין. הגוף משותק, המוח חוזר לעבוד באותם תדרים כאילו הוא ער לחלוטין. העיניים עובדות ומזל מה שנקרא שהגוף הוא משותק כי אחרת היינו פועלים לחלומות שלנו וזה השלב של החלומות. זה השלב הזה שכשמעירים אותן אנחנו בתוך החלום עצמו. ושם קורים תהליכים חשובים, זה הקונסולידציה של זיכרון ולבידה וגם עיבוד רגשי. בין כל מחזור כזה, יש לנו מחזורים כל איזה שעה וחצי, יש איזה פיק כזה שאנחנו חצי ערים חצי ישנים וחוזרים שינה, חזרה לתוך השינה. למעגל הארכיטקטורת השינה הזאת יש חשיבות מאוד גדולה, היא משתנה עם הגיל והיא משתנה עם מצבנו הבריאותי וכולי. כמה שעות אנחנו אמורים לישון זה פונקציה של גיל. אם אתם לוקחים ילד, תינוק פעוט בן שנתיים, הוא ישן רוב החיים שלו, הוא ישן כמעט 13 חודשים מתוך ה-24 חודשים הוא ישן. אבל ככל שאנחנו גדלים, הדרישות או הציפייה שלנו לכמה שעות אנחנו צריכים לישון הולך ויורד, כאשר יש טווחים מסוימים. אבל זה לא חשוב רק כמה שעות ישנו, מאוד חשוב להתפתחות. אז איך אנחנו בכלל, כאילו מה הקטע? איך זה קורה הדבר הזה? אז יש שני תהליכים מרתקים שקורים לנו בגרוף, אוקיי? הראשון זה תהליך של בעצם ההומיוסטטי, שמה שקורה שם, אנחנו עושים פעילויות, אנחנו חושבים, אנחנו קוראים, אנחנו הולכים, אנחנו לומדים, אנחנו רצים, לא משנה מה שאנחנו עושים, אנחנו משתמשים במולקולות של אנרגיה. חומר שנקראת אדנוזין, תדמיינו שיש לכם איזשהו דלי, הדלי מתמלא מתמלא ב...מלא באדנוזין הזה, שזה הפסולת של ה-ATP, של המולקולה הזאת של האנרגיה, וזה מתמלא ומתמלא מתלהק, וכשזה מגיע לסף שזה מלא, אנחנו מתחילים להרגיש את העייפות הזאת, אתם מרגישים שאתם כבר עייפים ואתם רוצים ללכת לישון. תינוקות למשל, אפשר לדמיין את זה שהדלי שלהם קטן והם חשופים, הם העולם החדש להם. כל כך הרבה גירויים, הדלי נורא מהר מתמלא ואז בגלל זה הם הולכים לישון כל כמה זמן והם ישנים הרבה. אז זה תהליך אחד שקורה. התהליך השני זה השעון הביולוגי שלנו. פה יש מקצב כזה, שיש לנו איזה מעגל שהוא מנוהל על ידי אור וחושך, יש מרכיבים גנטיים שמסנכרנים את הדבר ובעצם האור הפלורסנטי בשדות התעופה מונע שחרור של מלטונין, שהוא המולקולה בעצם שמפעילה את כל הדבר הזה, ולעומת זה חושך ושקט וקרירות ישחררו את המלטונין הרבה יותר, ותכף זה ישפיע גם על ההמלצות שלנו. אז מה קורה בגוף שלנו? המעגל הזה שעתיים לפני השינה משתחרר המלטונין, אנחנו צריכים שהדלי שלנו יתמלא, ובאותו רגע קסם הזה שיש לנו גם את העייפות הפיזית השעון הביולוגי מסתנכרן עם זה, אנחנו יכולים להיכנס לשינה. השקף הזה, הכנסתי אותו כדי להזכיר לעצמי להגיד כזה דבר, האדנוזין הזה מצטבר בזמן ערוץ, זה כמו איזה לחץ ללכת לישון, קפאין שיש את זה בשוקולד, בקפה, בתה, בקולה, הוא חוסם את האדנוזין. אז הוא כאילו מרמה את המערכת, אבל הוא לא מבטל את החוב הזה שיש לנו ללכת לישון. זה דרך לעקוף את זה, אבל זה זמני. זה כמו שיש ילדים שבאים אליי לקליניקה, והם אומרים, טוב, אני משלים שעות שינה בסוף שבוע. זה לא עובד ככה, זה לא בנק, כן? אנחנו לא חוסכים ואחר כך משתמשים. לא צוברים את זה. זה משהו שצריך לעשות בצורה שיטתית יום-יום. מלטונין עולה שעתיים לפני השינה, ומה שמדכא אותו זה כל הטכנולוגיות. המסכים, למשל, האור הכחול שיש בטלוויזיה במסכים הוא מדכא מלטונים ולכן ההמצאה שלנו זה לא ללכת לישון עם מסכים ולהתנתק מהמסך לפחות שעה לפני זה. לגבי מתבגרים זה משהו נורא מעניין, בצורה פיזיולוגית אצל רוב המתבגרים השעון הזה זז ואנחנו רואים בגלל זה שמתבגרים הולכים לישון מאוחר יותר וקמים מאוחר יותר. קראתי באיזשהו מקום אמירה שהמנגנון הזה, למה זה קורה? אז אמרו שזה בשביל שהמתבגרים יוכלו, ישנים ללכת ולחפש זוגיות. אז זו מחשבה מעניינת, אבל בכל מקרה זה מסביר למה הם הרבה פעמים מתקשים לקום בבוקר, הם הולכים לישון, זה לא מדווקא, אלא באמת יש שם איזה תהליך פיזיולוגי שקורה. זה סתם מאמר מעניין שמראה ש-25 מהילדים, מהילדים, מהתינוקות שבגיל חצי שנה עד שנה וחצי היו להם בעיות שינה קשות, בגיל חמש הם יאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז. ויש לנו פה איזשהו ריקוד מעניין, מה הביצה, מה התרנגולת, כן? שינה נקויה היא גורמת לתספינים של הפרעות קשת. אמרתי לכם, אם אני לא אשען, אני אהיה בתנועה כל הזמן, אני לא אצליח לשאול, אני אוכל כל הזמן, אני לא אהיה מפוקסת, אין עיקר, אין תפל, אוקיי? יש את האימפולסיביים. מצד שני, אני אומרת, ADHD גורם להיפר-הרעוזה, להרהות יתר, וקושי בכלל להיכנס לשינה, וקושי בניהול שגרת שינה. זאת אומרת, יש לי פה איזשהו תהליך. שמאתגר אותי כנורולוגית מה הביצה ומה התרנגולת, בעצם מה העיקר פה, למה הילד לא ישן, האם זה ה-HD שבגללו הוא לא ישן, או האם זה חושר שינה שגורם לבעיות השינה, להפרעות הקשת. ואז מה קורה עם הטיפול התרופתי, אנחנו יודעים שהסטימולנטים שלנו, תמיד מעכבים שינה, הם פוגעים בשינה, מצד שני יש עבודות שמראות שהסטימולנטים, שאני מדברת סטימולנטים, מדברת על הריטלין, על האטנט, כל התרופות האלה, עוזרות לילד לווסת את עצמו ועוזרות לדחיינות ומאפשרות לו בכלל להיכנס למיטה. אז יש פה המון המון מעגלים שצריך להסתכל עליהם ולראות מה הביצה ומה התרנגולת, אני כל הזמן אומרת. אז יש דברים שהם שייכים ל-ADHD והם מאוד קלאסיים. אחד זה הדחיינות הזאת, ההתנגדות הזאת. עוד שעה, עוד קצת, לא עכשיו, אחר כך, כן? ואז יש את העיכוב הזה של הנירדם, הקושי, הם שוכבים במיטה והמוח עובד, הם לא מצליחים להרגיע את המחשבות והם טו-טו-טו-טו-טו-טו, זה עובד כל הזמן, והם באיזשהו היפר הראוזון כזה והם לא מצליחים להתנתק. ואז יש את הקושי הזה והיקיצה בבוקר, השבע וחצי בבוקר הנוראי הזה שהם כשערות שלך יכולות לקום, להתרומם. 75% מהילדים made it... ADHD ולו מבעיות שינה מאחד מהסוגים האלה אם לא את כולם. אבל יש לנו גם עוד דברים שצריכים להסתכל עליהם שהם בתוספת מה שנקרא. אחד, יש לנו תופעה שנקראת Restless Leg Syndrome שזה בעצם דחף בלתי נשלט להזיז את הרגליים. כשהרגליים במנוחה פתאום אתה מרגיש כמו כאילו שיש גרד כזה שאתה חייב לגרד אותו אז אותו דבר אתה שוכב ואתה חייב להזיז את הרגליים. וכשמסתכלים, אז רואים שהשליחות של הלקות הזאת, של הסינדרום הזה, היא הרבה יותר גבוהה בין אנשים עם אפרות קשב, בערך 11-44% תלוי מי אתה מסתת, לעומת 2-3% באוכלוסייה הכללית. ולמה זה מעניין אותי? כי הטיפול פה, הרבה פעמים זה לתת ברזל, כי הרבה פעמים זה מושפע מרמות של פרטין למשל. יש עוד תופעה שאתה שומע הרבה פעמים, שהורים מספרים שהילד כל הזמן זז בשינה. הוא לא נח לרגע, יש דבר כזה שנקרא תנועות גפיים רפיטטיביות במהלך השינה ואז מה שקורה זה התנועה הזאת פוגעת בארכיטקטורה של השינה והם לא מגיעים לשינה העמוקה ואז יש את ההשלכות של זה, יש לזה השלכות על התפקוד. ויש לנו עוד חבר שצריך להסתכל עליו בהבחנה המבדלת, שזה האדום נשימה חסימתית, היא מאוד שכיחה יחסית לילדים עם מחרות קשב, הרבה פעמים מגיעים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, השאלה שאני מתחילה לשאול על שינה, תמיד אני שואלת על שינה, מתי הוא הולך לישון, איפה הוא הולך לישון, מה התנאים שהוא הולך לישון, האם הוא קם בלילה, מתי הוא מתעורר בבוקר, האם הוא נוחר, האם הוא עייף ביום, מתי אני מתחילה לחשוד שיש לי אדום נשימה, כשאומרים לי קודם כל שהילד כל הזמן עייף, גם בשעות הצהריים, וכשהוא נוחר. אז מדליקים ואז גם מסתכלים, רואים פה את העיגולי, רואים אותם בדרך כלל עם פה פתוח, הם נושמים מהפה, הדברים האלה מרמזים שיש איזושהי בעיה. ההתערבות פה זה ניתוח, זאת אומרת הסרת שקדים או הדנודקטומי היא זאת שתפתור לי את הבעיה. אני יכולה עד מחר לתת לעשות שינוי סביבה ולעשות הכל, אבל אם הילד עושה דום נשימה, מה זה דום נשימה? שבעצם הוא עוצר את הנשימה באמצע הלילה, ‫הוא לא יכול לנשום, היא חנק בעצם. ‫אז אין פה שאלה שפה צריך ‫לעשות התערבות כירורגית. ‫אז מה בעצם אני רוצה? ‫אני רוצה שהילדים יירדמו ‫תוך 30 דקות, ‫אני רוצה שהם ישנו את מספר שעות השינה ‫שמומלצות לפי הגיל שלהם, ‫ועבודות מראות שיש חשיבות לרצף ‫לפחות של שש שעות, ‫זה משפיע הכי הרבה ‫על היכולות הלמידה והזיכרון. ומה הטיפול שאני ממליצה? אז קודם כל, או מה השלב הראשון? בשלב הראשון אני צריכה לקחת היסטוריה, להבין בדיוק האם יש איזה שהם קשיים, כמו שאמרתי קודם, קושי בהירדמות, בנחירות, יקיצות, מה קורה שם, מה מטריד את הילד, לפעמים אתה רואה שילד קם באמצע הלילה, אבל צריך לראות, יכול להיות שהוא סובל גם בבעיות בבית ספר, יכול להיות שיש חרם, יכול להיות שההורים מתגרשים, יכול להיות שהוא מוטרד מכל מיני דברים. והטיפול הוא בכלל לא קשור לשינה, זה פשוט דאגנות יתר או חרדה או דברים כאלה, אז צריך לקחת אנמנזה טובה, כי ילד עם הפרעת קשב הוא קודם כל ילד והוא יכול גם לסבול מדברים אחרים, או דברים אחרים יכולים להציק לו, אם זה דברים בתוך הבית, אם זה חרדות, אם זה כל דבר אחר, גם דברים רפואיים כמו הטופיק דרמטיטי שמגרדת, גם זה יכול להפריע לשינה. זאת אומרת, קודם כל אני צריכה לקחת אנמנזה טובה ולנסות להבין מה יכול להיות הגורם פה. שפוגע לי בשינה והשלב הבא אם אני רואה שאין שם שום דבר שאני יכולה להתערב בו רפואית פר סה אז השלב הבא זה יהיה באמת התערבות התנהגותית וזה מאוד חשוב אז מה כולל את ההתערבות ההתנהגותית זה ממש על רגל אחת אז קודם כל סביבת השינה אנחנו רוצים שיהיה כמו שאמרנו אנחנו רוצים שיהיה קצת חשוך לא קצת שיהיה חושך אפשר אור לילה קטן אבל מאוד מאוד עדין, עדיף חדר קר מאשר חדר חם, אנחנו צריכים שהטמפרטורה תהיה קרה, הגוף שלנו כשאנחנו נכנסים לשינה יש בשלב הראשון יש ירידה, זה ב-N2, לא דיברנו עליו, יש ירידה בטמפרטורה, אנחנו אוהבים שיהיה קריר, חום, גורם לנו, מפריע לנו להיכנס לשינה טובה, מסכים שעה לפני מחוץ לחדר, אנחנו צריכים לייצר רוטינה. ארוחת ערב, מקלחת, רידה מהטלפון וכניסה למיטה או ספר. הדברים שאני מדברת עליהם הוכחו מחקרית גם על ילדים תקינים וגם על ילדים עם אחרות קשב והדבר הזה צריך להימשך גם עם ובלי טיפול תרופתי. ואז מגיע השלב השני, אם זה לא עוזר אז אנחנו הולכים להתעסק בנושא של העור, של המלטונים. אז יש כמה דברים שצריך לשים לב, אחד, יש עבודות שמראות שאנשים עם הפרעות קשב נוטים להסתובב יותר עם משקפי שמש, זה מעניין כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז יש להם הרבה פעמים חוסר איזון סנסורי, הם רגישים לאור אז הם הסתובבו עם משקפיים, ברגע שהם שמים משקפיים יש פחות חשיפה לאור החזק, פחות השבתה של הנתונים ושוב שיבוש של המעגל, אז אחת ההמלצות זה כשהם קמים בבוקר לחשוף אותם לאור יום חזק לתת לגוף לעשות שאט-דאון למלטונין ולהתחיל לסנכרן להם את השחרור של המלטונין עם האור לשחק עם זה ולהוריד את המשקפי שמש בהם אם אפשר בחלק מהזמן. הדבר הנוסף זה להשתמש במלטונין כאשר היום בארץ יש מלטונין שנקרא סלנטו, זה מלטונין בשחרור מושעה אבל יש גם מוצרים שאפשר לקנות באי-הרד בארצות הברית קונים מלטונין בסופר, חלב לחם ומלטונין זה מטורף לדעתי, אבל מה שמיוחד במלטונין או בסלנטו שהם הראו את העבודות שלהם, שזה קיצר, סלנטו הוא מלטונין שהוא בשחרור מושה, זאת אומרת הוא משפיע כמו בגוף, הוא משתחרר באותו מבנה כמו המלטונין הטבעי ולכן הוא עוזר גם, מקצר את זמן ההירדמות בכמעט 40 דקות. והדבר השני שהוא עושה זה הוא מאריך את total sleep time, את סך הכל שעות השינה גם ב-50 דקות, שזה משמעותי מאוד. הטיפול הזה הוא מיועד או אושר בארץ בהתוויה להפרעות קשב לילדים בני 6 עד 17 עם הפרעת קשב. טוב, אם יש לי זמן, לא הסתכלתי מתי התחלתי, אז אני רק אגע בזה. נכנסתי לקראת המפגש איתכם לראות מה חדש. במחקרים, אז זה מאמר שפורסם ממש ב-26 השנה, הם התחילו להסתכל בספרות, אמרו כזה דבר, יש לנו המון עבודות על הפרעות קשב, יש לנו המון עבודות על שינה, יש לנו עבודות על מנגנון השינה, אבל אין שום דבר שמאחד, והם באו ואמרו, בואו נסתכל על הדבר הזה כביחד, בואו נראה מה הקשר ביניהם, ובואו נבדוק את זה, ומתחילים לצאת עבודות יפהפיות שברואות בעצם את הקשר. הביולוגי, הפיזיולוגי, את המכניזם שמקשר בין שינה והפרעות קשב. יש גן שהוא הגן הצירקדי שנקרא CRY1, שהוא בעצם יושב באיזה צומת מולקולרית, ורואים את הקשר בין הדוקמין שקשור ל-ADHD, למהלכת הזאתי, אני ממש רק נוגעת בזה כי אין לי זמן, אבל אני אגיד שמה שיפה בעבודה הזאתי, לגמרי שונה שבעיקר טיפולים בעור. ועוד עבודה מעניינת שמראה את הקשב במדדי דלקת והפרעות קשב וריכוז. אורית, אנחנו חייבים, חייבים להצטרפותך, אבל אני מבטיחה לך. אז אני מבטיחה לך, מאירה לא מרגימה, זה בטוח. רגע, מילה לסיכום. אז שקף אחרון. אז אנחנו אומרים כזה דבר, 75% מהילדים עם הפרעות קשב סובלים מבעיות שינה, זה לא שכיח, זה לא נדיר. אנחנו יודעים שצריך לחפש את הזברות, את ה-Opsterclip Sleep Apnea ואת ה-Restless Leg Syndrome וכולי. אנחנו גם יודעים ששיפור בשינה ישפר דרמטית את תסמיני הפרעות הקשב, ואנחנו יודעים שצריך להתחיל תמיד בגנת שינה קודם כל. אז אני מזמינה לכם לקנות קרית. שתחליף את כל הטיפולים התרופתיים האלה ובתקווה שתשפר ויש עבודות שמראות שבהפרעות קשב קלות שינה טובה תיתן תוצאות יותר טובות מאשר כל אחת מהתרופות האלה. אז שיהיה לכם לילה טוב ותודה על ההזדמנות והזכות להיות חלק מהיום המקסים הזה. תודה רבה רבה רבה ואני כבר אומרת לך שאני עוד אקרא לך. בכיף גדול, תודה לכם. כל כך הרבה חיזוקים לדברים שאני אוהב. ממש, ממש. אתה רוצה כרית? אתה רוצה שינה? שינה טובה. איזה שינה טובה. תודה רבה רבה, זה היה נפלא.