הסוד של הדובים הכבדים: חיבוק שישנה את חייכם

מאוד, אז יש פה סיפור, אתה יודע יש פה סיפור, יש פה סיפור מאוד מאוד מעניין וניתן לשי להתחיל את הסיפור, שי את מרפאה בעיסוק, בואי תספרי לנו קצת איך קרה שכולנו פה עכשיו מסתובבים עם דובים כבדים? רגע, תספרו לנו קצת על עצמכם, אתם זוג, אתם זה, מה אתם? קודם כל, תודה רבה על ההזדמנות, אני חושב שזה אחד הכנסים החשובים, ועל העלאת המודעות זה מאוד מאוד חשוב, אני גם בא מהעולמות האלה, ואני רוצה להגיד באופן אישי לקווים ומחשבות, תודה רבה, ובאמת אנחנו בדרך משותפת. וכיף לי לראות את החיוך שלך, אור, כשאתה מחזיק את שרלי הכלבלב, זה פשוט מדהים לראות שהחיוך לא יורד לך מהפנים, זה כבר אומר הכל. הוא לא לוקח לי את זה, ואתה תפסיק לפתות אותו. אני אקנה לך כזה, אני אפנה אליך בסוף, ואני אקנה, יהיה קושי אחד.

אז נעים מאוד, שמי אופיר, וזו שי, ואנחנו נשואים, ואנחנו קודם כל, ולפני הכל, אנחנו הורים לשלושה ילדים מקסימים. אורי בת תשע ועמית בן חמש ורני בת שנה ושלושה חודשים, ככה שאנחנו, הבובות הם חלק, הם חיינו לגמרי. רוצה לספר שי? אנחנו לא כל כך, שי, אנחנו לא כל כך רואים את הדובי שאת מחזיקה ביד. רק וואלה, בטח וואלה. כן, יש לנו פה מגוון מאוד מאוד מאוד גדול, אנחנו גם נציג לכם תוך כדי. אבל בגדול אלה חברים של צ'ארלי, מי שאו מחזיק ככה, זה צ'ארלי המקורי, אני מחזיר את המקורי. בוודאי. אה וואו. צ'ארלי המקורי. מה אתה צ'ארלי? לנו יש את צ'ארלי של בית משפחת הניג'אר, אנחנו אומרים גם שהם כבדי משקל אבל הם מרחיבי לב. לגמרי מרחיבי לב. לא לא, אל תתרגל אליו. לא, אני ממש. אני כבר רואה את זה, הוא כל הזמן מתרגל אליו. אז כמו שאירי שמרה, ובאמת תודה רבה על הבמה, זה באמת באמת כנס מאוד מאוד חשוב, אני אומרת את זה גם לא רק מהכובע האימאי, גם מהכובע המקצועי, באמת כמו שאירי שמרה, אני מרפאה בעיסוק, אני מגיעה מעולם הילדים, אני גדלתי במכון להתפתחות הילד באיכילוב, היום אני עובדת שם גם בפגייה, אני עובדת בטיפות חלב, בחולון, בתל אביב, ובקליניקה פרטית. עם ילדים מתוקים, מתוקים, מככה פגות מוקדמת עד אמצע יסודי ואני גם מייעצת לחנויות צעצועים סביב כל מה שקשור בעצם למשחק ומשחקיות ואיך אני דווקא מתאים משחק מסוים לשלב ההתפתחותי ולאו דווקא באמת בעולם מאוד מאוד מוגזם של שפע וצרכנות בעצם איך אני לוקח משחק אחד ומתאים אותו לצרכים של הילד לפי אותו שלב שהוא נמצא בו ובמסגרת העבודה הייתי בנסיעת עבודה בתערוכת צעצועים בינלאומית שמתקיימת אחת לשנה בנירנברג ושם נחשפתי לחמודים האלה. עכשיו הראשון שנחשפתי אליו למען האמת החלוץ שהוא בעצם כמו צ'ארלי שנמצא אצלכם שם פשוט באמת הוא היה ככה ממש ממש מהראשונים וגם דובי, דרבי הדובי וגם הפיל, יש להם ממש שמות, הם אורי הפיל ואיך שהחזקתי אותם לראשונה, מיד הרגשתי את הקירקוע הזה ואת הביטחון הזה ובבת אחת הבנתי שיש כאן משהו שהוא אחרת, שאנחנו בעצם חווים ומזהים יום יום באופן אישי אנחנו גם בבית עם הבן שלנו שמאוד מאוד זקוק למגע עמוק ולחיבוק מאוד עוטף וממש ככה את ה-deep touch pressure במלוא הדרו, אז הוא עמד לנגד עיניי והמטופלים שלי, אחד מי שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, ילדה מתוקה שככה סביב העניין בעצם של מורכבויות של קשב וריכוז באמת, בעצם של חרדה ולהצליח ככה יותר להתרכז באמת במפגשים של הגן, כי זה משהו שממש ממש משפיע עליו ביומיום. אז התקשרתי לאופיר מהתערוכה, אמרתי לו, שומע, יש בובות כובד, אנחנו חייבים להביא אותם לארץ. הוא אומר, מה, על מה את מדברת? תגיעי לארץ, נדבר. מהון להון, וזה כבר הצעד האופרטיבי יותר. נכון, התחלנו באמת עם כמות מאוד מאוד מצומצמת, אמרנו שאנחנו ננסה להרגיש ככה את השוק, פשוט כי אנחנו מכירים ויודעים שזה משהו באמת שהוא כן מעוגן, התיאוריה הזו בעצם כן מעוגנת במקום המחקרי, Deep Touch Pressure, אנחנו יודעים שזה משהו שהוא מבוסס מחקר, שהוא מווסת, שהוא מרגיע, שהוא מכנס, שהוא מאפשר את הפניות הזאת, אז כל אחד הוא מאפשר לו בעצם את מה שהוא זקוק לו באותו רגע. ילד אחד זה יכול לתת לו את המענה באמת סביב העניין של שינה, ילד אחר זה יכול לתת לו את הפניות הזאת רגע לשבת, להיות קצת יותר מקורקע ומאורגן ולהיות פנוי בכלל לשיעורי בית או לשבת למשך סיפור שלם ובטח ובטח להקשיב ככה באמת במפגש של הגן. וזהו, עם הזמן באמת החברה עצמה התרחבה עם יותר ויותר מוצרים. המוצרים, חשוב לציין שהם באמת פותחו עם המון המון חשיבה מאחוריהם, בעצם אנשי מקצוע נמצאים באמת מאחורי הדמויות המתוקות והמקסימות האלה. באמת, החל מירידה לפרטים של איך ייראו העיניים ובאיזה פרווה אנחנו נשתמש, תכף אנחנו ניגע ב... מוצר נוסף שיכול באמת להיות מאוד מאוד, אנחנו שמים לב שהוא מאוד מאוד אפקטיבי באמת גם בגנים וגם בקליניקות למיניהם והנה נמשוך, סבבה, אלה ההאגבולס, אז יש לנו בעצם כדורים שנותנים את העניין של המגע העמוק וכבדי משקל אבל גם יש להם בעצם פרווה שהיא נפרדת, אז זה מאפשר לנו ככה חשיפה למרכבים שהיא מגוונת באלמנט של התחושת מגע קל, ולכל אחד מהעיגולים החמודים האלה יש בעצם שני פרצופי רגש, שזה משהו שממש ממש מאפשר למידה חברתית רגשית דרך משחק, שזה... בצורה הכי פלייפול שיכולה להיות, אנחנו עונים על מטרות שהן מאוד מאוד קשביות, בין אם זה רגע לשמור את הכדור ולהחזיק אותו לאורך המפגש, או לקרוא לחבר שלי ולגייס את כל הקשב שלי ואת כל מערכות החוש, כי בעצם כשאני נערך לתפוס משהו שהוא יותר כבד, אני צריך להיות במלוא הקשב, אני צריך לגייס את כל המערכת ככה של התחושה העמוקה, ולהיות באמת באלרט לחבר שלי ולאינטראקציה המשותפת.

אני חייב לציין שאני בהתחלה לא האמנתי במוצר, לא האמנתי בזה בכלל, והייתי בעולמות שלי, עד ששי באמת הגיע לארץ והיא הביאה לי איתה כמה דוגמאות, ופשוט הייתה לי את אותה תגובה שהייתה לאור באולפן, ברגע שהיא הניחה עליי את הבובה, זה פשוט שינה לי את כל האווירה שאני נמצא בה. אני בעצם התגייסתי בשנת 2003 לצבא ושירתי עד שנת 2013, הייתי בהנדסה קרבית, נפצעתי כמה פעמים לאורך השירות, ובשנת 2014 קראו לי להקים את היחידה שקודחת למנהרות. במהלך המבצע מצאנו 16 מנהרות שחוצות את הגבול בין עזה לבין ישראל ואז שלחו אותנו לחפש את המנהרה ה-17 במספר. במהלך המשימה חמאס יצא ממנהרה והצליח לירות טיל ולפגוע בכוח שלי. אני נפצעתי ברמה בינונית, אני עפתי באוויר והמדים התפוצצו לי מהגוף. רסיסים נכנסו לי לגוף, הקסדה והשכפ"צ הצילו לי את החיים, הקסדה עצרה בעצם חמש רסיסים בצד ימין של הראש והשכפ"צ עצר מעל 400 רסיסים שהיו אמורים להיכנס לי לגב, אבל ביתר הגוף אין ציוד מגן, אז הרסיסים נכנסו. אני מגיע לבית חולים ומבינים בכלל שיש לי פגיעת מוח, פגיעת הדף במוח. ואני בעצם מאבד את היכולת לדבר, אני שוכח, אני פשוט שוכח, כל הזיכרון נעלם, איך מדברים ואיך הולכים, ובגיל 29 אני מוצא את עצמי מרב סרן בצבא, שאחראי על חיילים ואחראי על ציוד במיליוני דולרים וכולי, פתאום אני שוכב במיטה סיעודי כששי בזמנו הארוסתי, אנחנו שלושה חודשים לפני חתונה בזמן הפציעה והיא זו שפתאום צריכה להאכיל אותי והיא זו שצריכה לקחת אותי לשירותים והיא זו שמתחילה לנסות להחזיר לי את הזיכרון ביחד כמובן עם המשפחה וזה טלטל לי את החיים. הטראומה שאני ועוד רבים אחרים מתמודדים איתה בארץ לא תמיד אפשר להסביר אותה, זו פציעה שקופה. ובמקור הבובות האלה הגיעו לארץ והן הלכו קודם כל לילדים. אנחנו תרמנו גם הרבה למפונים, זה הגיע ממש, המלאי הראשון הגיע כמה שבועות אחרי השביעי באוקטובר והחלטנו שאת המלאי הראשון בעיקרו אנחנו נתרום ותרמנו אותו למפונים מהעוטף ולמפונים מהצפון. וראינו כמה טוב זה עושה לאנשים. דרך המסך קשה להעביר, חוץ מהחיוך שאתם רואים על הפנים שלנו, קשה להעביר את התחושה, את התחושה של הפרווה והכול. אני תמיד אומר לכל מי שהוא הורה לילדים, אם אתם זוכרים את הימים שהייתם חוזרים מהעבודה הביתה והתינוק היה ממש בחודשים הראשונים והייתם מניחים אותו ככה על החזה, ונרגעים, זה היה תחושה של כמו סמים, סליחה, על ההגבלה. ונרגע, זו בדיוק אותה תחושה, רק שפה לא צריך להכיל, לא צריך להחליף חיתולים, וזה פרווה נעימה, וזו בעצם, זה המשל שלי להרגשה של הדבר הזה. זה מאוד מאוד עוזר לנו בהתכנסות לשינה ואז גילינו שחוץ מילדים זה פונה לקהל הרבה הרבה יותר רחב, גם לקהל של חיילים שנפצעו, אני היום מתנדב בעמותה שמשקמת חיילים ושם כמעט כל חייל מקבל בובה כזאת והוא מעיד כמה זה עוזר לו, כמה זה עוזר לו בשינה, זה דרך אגב, זה לא חייב להיות גם רק בובות של חיות. יש הרבה מוצרים אחרים כמו כריות עגולות לגברים או לבבות עם כיסים, מה ששי מחזיקה זה לב עם כיסים.

הם גם יותר כבדים, שזה אנחנו יודעים במקום המקצועי שבדרך כלל ככל שזה יותר כבד זה גם יותר מווסת ויותר מקרקע, כמובן לפי הפרוטוקולים בהתאם למשקל הגוף.

כן, אז העסק הזה הוא בעצם, שנינו יכולים להעיד שהוא קם מתוך שליחות, מתוך הבנה של הצורך, כי אנחנו חיים בעולם הזה. וזה משהו שאנחנו עושים בנוסף לדברים שאנחנו עושים בחיי היומיום שלנו. והדבר הכי מרגש וכיף בכל הדבר הזה זה בעצם לקבל את התגובות, לקבל את הפידבקים מהלקוחות. ממש השבוע, לפני שלושה ימים, התקשרה אליי מישהי, אני עונה לה טלפון, ואז היא אומרת שלום, הגעתי לגיגלית, אני אומר לה כן. היא אומרת, אני מתקשרת להתלונן. אמרתי לה, אוקיי, מה התלונה? אני אשמח לשמוע, אשמח ללמוד, אנחנו רוצים לתת שירות טוב. היא אומרת לי, אני ילדה בת 72 ואני רוצה להתלונן, אני רכשתי אצלכם את העצלן ואני רכשתי אותו בעצם לנכד שלי, אבל אני לא מסוגלת לתת לו אותו כי זה הדבר היחיד שעוזר לי מזה שנים לישון. לשמוע תגובות כאלה זה פשוט ממלא את המפרץ שלך בכל כך הרבה רוח ואתה מבין למה בכלל אתה מנסה לשוט באונייה הזאתי בין כל הטירוף שקורה במדינת ישראל ובין כל התחושות שיש להורים ושיש לילדים ושיש למבוגרים ואנחנו מוצאים שזה פשוט פונה להרבה הרבה מאוד קהלים היינו לא מזמן עם הילד בטיפול אצל רופא שיניים והילד בעצמו ביקש להשאיר על הגוף שלו את השמיכה הכבדה של הצילומים, כשעושים צילום של אורתודנט אז שמים שמיכה כבדה כזאת והרופא שיניים אמר לנו תקשיבו באמת לא משנה במי אני מטפל הוא מבקש להשאיר עליו משהו כבד שיקרקע אותו ואז הראינו לו בעצם במה אנחנו עוסקים, בבובות, וזה פשוט היה סיפור מדהים, הוא רכש לו בובה לקליניקה, ומאז הוא רוכש עוד ועוד דמויות, כי הוא מבין שכל אחד גם מתחבר לדמות אחרת, וברגע שהם מגיעים לטיפולים, אז באמת נפתחים לנו הרבה הרבה מאוד קהלים. היופי במותג האמריקאי, זה שבאמת כמו ששי ציינה, יש שם אנשים במקצוע שבאמת מפתחים את המוצרים, מפות בעיסוק, ומכל סקלת המטפלים כדי לפתח את המוצרים האלה. ואז שאלו משהו, שאלה מאוד מאוד חשובה, הרי בסוף בובה כזאת שוקלת שתי קילו. ילד לא יכול להגיע עם בובה שתי קילו כל יום לגן, לבית ספר.

אגב, חלקם כן לוקחים את זה. חלקם כן לוקחים את זה. וגם יש להם, לכל אחד מהם יש שמות, אני סליחה שלמשל לסם, סם זה העצלן. אבל יש משפחה שהחליטה לקרוא לו עזרא, מהסיבה הפשוטה שהוא עוזר. הוא פשוט עוזר לילדה עם החרדה, הוא עוזר לילדה. קצת יותר באמת לסיים את המטלות שלה, להבין איפה היא התחילה ומה היא מסיימת, ובאמת הוא הולך איתה ממש ממש לכל מקום. אבל אם אני מתחברת ככה למה שהלכת לדבר עליו בעצם. תמשיכי. אז באמת ברגע שיש בובה שהיא גדולה ולפעמים קצת יותר מאתגר אותה לקחת ככה ממקום למקום, אז... החברה עצמה חשבה גם על זה, זאת אומרת איזשהו פורמט, זה נקרא האג בייבי, זה בעצם איזשהו מוצר קצת יותר קטן של הבובה הגדולה, וזה יוצא מנקודת ההנחה שלילד ולמבוגר אפילו נוצר באמת איזשהו עוגן רגשי, איזשהו חיבור מסוים, כי הם כבר מבינים את המשמעות ואת ההשפעה הטובה שיש לבובה הגדולה עליהם. אז זה משמש כאיזשהו עוגן שהם יכולים לקחת אותו איתם פשוט on the go לכל מקום.

וזה עוטף חזק, זה כמו הסרגל מתקפל שכשהיינו ילדים והוא ממש מרגישים את העטיפה שלו, הוא יושב על היעד ואז במהלך השיעור, ככה מדווחים לנו לפחות משפחות והורים לילדים, במהלך השיעור או במהלך המפגשים בגן, אותו ילד שהיה לו פעם בעיות והוא לא יכול לשבת ולהקשיב או להיות נוכח, ברגע שיש לו את המוצר הנלווה הזה או את המוצר הגדול, אז הוא מקבל אחריות, הוא מקבל אחריות מהמורה, מהגננת, מההורה, לדוגמה קראת סיפור בבית, הרבה פעמים לנו, לעמית שלנו, קשה מאוד לשבת, קשה לו להקשיב לסיפור, הוא חייב לזוז וחייב לנוע, אבל ברגע שאנחנו נותנים לו את אחת מהאחריות ואנחנו אומרים לו עמית, אתה עכשיו אחראי, אתה אחראי על פורס תשואל. רואים את השינוי בין ילד שהיה מתרוצץ כל הזמן ולא יכול להקשיב לסיפור, או מקשיב ומתרוצץ, לבין ילד שפתאום רגע יושב ומקבל אחריות על עוד מישהו ומרגיש שהוא צריך להקשיב גם לא רק לעצמו, גם בשבילו, כי הוא בסוף גם צריך להעביר מסר. ואצלנו במשפחה וגם במשפחות אחרות שאנחנו מקבלים תגובות, זה פשוט מדהים לקבל את כל הפידבקים האלה, וזה נותן לנו כוח להמשיך עוד ולפתח ולהביא עוד מוצרים כאלה לארץ, וגם יש לחברה עוד הפתעות בדרך שאנחנו מפתחים.

אם אני מתחברת רגע. סליחה, רציתי דבר אחד בעצם שלא שיתפנו, אבל אני חושבת שהוא חשוב, זה שבאמת בארצות הברית זה משהו שנכנס בצורה מאוד מאוד שגורה. וממש יש בית ספר שלם שהחליט לרכוש, אגב, את צ'ארלי, את הכלבלב. בכל... כן, בכל שיטה יש אותו, כי מבינים שכל פעם הוא באמת עוזר למישהו אחר והוא חלק בלתי נפרד מהכיתה ומאופן הלמידה. ואם כבר מדברים על קשב ואם כבר מדברים באמת על דיסאורדר, באמת על איזושהי הפרעה, אז דווקא עצם העובדה שמדובר בבובה, בין אם הגדולה, בין אם הקטנה, במוצר שהוא לכאורה מאוד מאוד תמים, האנשים מבחוץ לא חייבים לדעת את האינפוט שלה, את האפקט של מה שהיא נותנת, וזה משהו שהוא פשוט, הוא עושה את העבודה, זה ממש ממש מים שקטים חודרים עמוק, זאת אומרת הוא עושה את העבודה ברוך ובנועם, ובצורה הכי טובה שיכולה להיות עבור אותו משתמש. אני חושבת שזה אולי הדבר הכי משמעותי שיכול להיות, אם אני מסתכלת ככה על הכובע של הקשב ושל כל מורכבות באשר.

קודם כל באמת אנחנו ראינו את המוצרים שלכם והרגשנו אותם וחווינו אותם והיה כיף גדול, ויש פה שאלה האם כל בובאי, האם יש משקלים שונים, האם יש... האם לכל ילד לגיל מתאים חיה מסוימת, בובה מסוימת? אז קודם כל, שאלה מצוינת, יש משקלים שונים. הבובות של האחיות, שזה מגוון של שמונה דמויות, ויש עוד דמויות בדרך חדשות, הן שוקלות כשתי קילו כל אחת, הבדלים של 100 גרם לפה או לשם. זה הבובות האלה שאנחנו מחזיקים. יש את הכדורים ששי ציינה מקודם, את הכדורים שיש להם גם מרקמים שונים, הם שוקלים 1.1 קילו, ויש לכל כדור גם יש שני פרצופים שונים, אוקיי? יש לנו את המוצר הזה שהוא נקרא הגראונד, שהוא מוצר מאוד מאוד מיוחד, יש לו זרועות הרבה יותר ארוכות. אתם

יכולים לראות את הבדלי הגודל גם. כן. באמת הרבה. הבובות האלה הן בערך 50 סנטימטר והבובות האלה הן הרבה יותר קטנות, הן גם שוקלות כ-1.2-1.3 קילו, הזרועות שלהן באמת הרבה יותר ארוכות, אפשר ממש להניח אותן על העורף וזה יכול להסתובב איתך כל היום, אימא שלי שוטפת כלים רק עם זה ואפשר להניח אותן גם מקדימה. אפשר להניח אותם גם מקדימה וזה פשוט, לא צריך להחזיק אותם, הם ממש יושבות על הזה. אבל היופי המדהים בעיניי, מבחינתי, בדבר הזה, זה שהמילוי שלהם. הבובות האלה ספציפית מלאות בכדורי חרס, אותם ניתן לשים או במקפיא או במיקרו. אני לדוגמה עם הרסיסים שלי, שיש לי בגוף, יש הרבה מאוד פעמים שאני חווה כאבים, וברגע שאני מוציא את זה, תלוי בעונה, או מהמיקרו או מהמקפיא. שם את זה על הגוף, זה פשוט מרגיע, מקרר, מחמם את המקום ועוזר לכאבים, דרך אגב גם כאבים בברכיים, מאוד מאוד עוזר לי. וגם אם סתם אתה חווה מחום בקיץ החם שלנו במדינת ישראל, לשים משהו קר, זה כיף לשים את זה על העורף. היתרון בזה שזה כדורי חרס, שזה בעצם, רוב המוצרים הם בערך עם, בדרך כלל עם קוסמת. וקוסמת גם יש לה ריח, אז פה אין לנו ריח וגם זה לא מעלה עובש עם הזמן, ככה שזה מאוד מאוד נעים. יש לנו, המוצרים האלה לא נגעתי בהם, המוצרים של החיות, אפשר לפתוח את הפרווה שלהם, ואז הבטנה שהיא מלאה בכדורי זכוכית קטנים, מוציאים אותה ואפשר לכבס את זה, אלה המוצרים היחידים שהם גם כביסים. זאת אומרת, אם ילד עכשיו... קישקש על הבובה, קרה לנו כבר דבר כזה, או שאכל, עשה צרחים, גם קורה, או שאכל והתלכלכה הבובה, אפשר לכבס את הבובה והיא חוזרת לקדמותה. יש את המוצרים ששי נגע מקודם, שזה הלבבות עם הכיסים, יש את הלב הגדול שהוא שוקל 3.6 קילו, ממש אפשר לחבק את זה, גם לו יש שני מרקמים. מרקם יותר פלאפי כזה ומרקם יותר קטיפתי ואפשר להכניס את הידיים ולהתפנק איתם. יש לבבות יותר קטנים של שני קילו, להם אין כיסים, הם גם מאוד יפים, הרבה אנשים אפילו קונים אותם כפרט דקורטיבי לסלון, אבל יש אותם בצבעים שונים, לבן וטורקיז וסגול וכולי. ויש גם כריות עגולות, שזה נועד יותר לסקטור הגברי, בוא נקרא לזה, שאולי הוא לא יחזיק לב, אז כרית ממש עגולה, היא גול, היא כבדה, היא גם יותר כבדה, היא 4.6 קילו, גם לה יש כיסים ואפשר להכניס את הידיים פנימה, וזה גם, זה מגוון המוצרים ומגוון המשקלים. תגידו,

איפה אנחנו מוצאים את כל זה? תנו לנו הכוונה מהירה. אז קודם כל בקרוב מאוד זה יהיה בחנות של קווים ומחשבות, אנחנו ממש, אמרתי זה עסק חדש ואנחנו בהקמה ואנחנו סוגרים את כל הנתונים האחרונים, אז ממש ממש בקרוב זה בקווים ומחשבות והכי מומלץ להסתכל שם וגם יהיה שם מחיר של קווים ומחשבות כמובן ויש את האתר שלנו שזה חברת גיגליט, רושמים בגוגל גיגליט והם מגיעים אלינו. ואם רוצים, זה יבוא ולהגיד, אם במקרה יושב בקהל, מנהל מחלקת חינוך, חבר'ה, במקום שההורים יקנו רשות מקומית, בואו נעשה מעשה, לקנות את זה לגנים, לבתי ספר, לכזה טיפול, לכל ילד היה שמח שיהיה כזה דבר בכיתה שלו, זה יכול מאוד מאוד לעזור בכיתות, אנחנו יודעים, כבר יש מחקרים על הסליחות כובד, בואו, נרים את הכפפה. אז שי ו... וואו, כל הכבוד לכם. כופיר מדהימים. תודה רבה לכם. שיהיה לכם בהצלחה ענקית עם הדבר הזה, נראה שזה... ורק בריאות, הרבה בריאות.

תודה, תודה. זה הדבר הנכון בזמן הנכון, אנחנו מדינה שצריכה עכשיו קצת... חיבוק. צריכים חיבוק. כן, ופחות כובד, למרות שיש בזה כובד. זה כובד שהוא לטובת משהו. אבל זה כובד חיובי. כובד חיובי. אז תודה רבה רבה רבה רבה. תודה רבה לשם. תודה. איזה כיף.