האמת הנסתרת: טראומה והפרעת קשב במשבר הישראלי

מאז שבעה באוקטובר, נרשמה עלייה דרמטית בחרדה, דיכאון ו-PTSD, עם למעלה מ-100 אלף מטופלים חדשים שאובחנו עם PTSD נכון ליוני 2025. מספר נפגעי פעולות האיבה המוכרים עלה מ-7,000 ללמעלה מ-137,000. בנוסף, אחד מכל ארבעה ישראלים מדווח על עלייה בשימוש באלכוהול, קנאביס או כדורי הרגעה.

אנשים שעברו טראומות קודמות, כאלה שחוו אירוע טראומטי משמעותי במיוחד (כמו אירועי הנובה), ואנשים שחוו אירוע טראומטי שנגרם על ידי אדם (man-made) נמצאים בסיכון גבוה יותר. קבוצה משמעותית נוספת בסיכון היא אנשים עם הפרעת קשב (ADHD).

אנשים עם ADHD נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח PTSD, וברמה המוחית, שתי ההפרעות פוגעות באזורים דומים במוח האחראים על תפקודים ניהוליים. טיפול נכון ב-ADHD, כולל שימוש מאוזן בתרופות, יכול להפחית משמעותית את הסיכון לפתח PTSD ולמנוע אימפולסיביות ודחיינות. בנוסף, טיפול תרופתי נכון מוריד משמעותית את השימוש בסמים בקרב אנשים עם ADHD.

משרד הביטחון מעריך שעד שנת 2028 יהיו 100,000 נכים חדשים, כאשר 50,000 מהם יוכרו על פגיעות נפש. בסך הכל, צופים שיותר מ-520 אלף איש יסבלו מהשלכות תפקודיות של פוסט-טראומה. חשוב לזכור כי שיא הפניות על בעיות נפשיות עשוי להגיע רק שנים רבות לאחר האירועים הטראומטיים, כפי שנראה מאירועים קודמים.

המערכת אינה יכולה לעמוד בעומס הטיפולי הנדרש, עם כאלף פסיכיאטרים בלבד במדינה, שרובם מעל גיל 55. בנוסף, 500 משרות פסיכולוגים במגזר הציבורי אינן מאוישות גם לאחר הסכמים חדשים. מטפלים רבים מדווחים על עייפות נפשית תכופה ושחיקה, מה שמקשה על יכולתם להמשיך לטפל.

כן, ישנה עלייה משמעותית בכמות אירועי הלב באזור הדרום בהקשר ללחימה. בנוסף, נרשמה עלייה של 20% במקרי שבץ מוחי באזור הדרום. נתונים אלו מראים כי האירועים הטראומטיים גורמים גם לפגיעה גופנית.

כן, חלה הבנה גוברת בחשיבות בריאות הנפש, מה שהוביל לעלייה בהשקעה יזמית ובפיתוח פלטפורמות וכלים חדשים לטיפול. בנוסף, ישנה הזדמנות לייצר פתרונות חדשים ולחזק קהילות, וכן נרשמת ירידה בחומות הסטיגמה סביב בריאות הנפש, המעודדת פנייה לעזרה. המדינה שלנו הוכיחה יכולת לצמוח מפוסט-טראומה.