המהפכה השקטה: איך הייטק ישראלי בונה חוסן לאומי?

זאת אומרת, אפשר לכוון גם לעולם הגלובלי ועדיין לפתור בעיות של ישראל עצמה. בדיוק ככה.

עכשיו, יש הרבה מאוד מדינות שמובילות ממש החלטות השקעה דרך יעדי ה-SDG. עד כמה אנחנו נמצאים שם או עד כמה אנחנו רחוקים ממדיניות כזו? תראה, אנחנו נוקטים בגישה אחרת ברשות החדשנות. כשחברה מבקשת את ההשקעה שלנו, אנחנו לא, הם בוחנים אותה האם היא עונה לאתגר SDG. אנחנו מחפשים את החברות שהן באמת עם חדשנות פורצת דרך, בסיכון גבוה, עם צוות מצוין, עם פוטנציאל כלכלי גדול, ואנחנו מסתכלים האם החברה הזאת פועלת בסקטור שיש בו הרבה משקיעים פרטיים או מעט. אם יש הרבה, אז לא צריכים את הכסף שלנו. אנחנו פועלים איפה שיש מעט כדי להוריד סיכון למשקיעים הפרטיים כדי שגם הם ייכנסו למשחק. אנחנו כן בתהליך האבלואציה מסתכלים על מדדי ה-SDG של החברה, איך היא מתמודדת עם משבר אקלים, איך היא מתמודדת עם שוויון מגדרי והזדמנויות לפריפריה החברתית. עד כמה זה משפיע על קבלת ההחלטות שלכם? זה nice to have או שזה... זה nice to have בתהליך הבדיקה, אנחנו בוחרים רק את החברות המצוינות ביותר שיש להן את הסיכוי הכי טוב לפרוץ לשווקים הגלובליים. אבל כשאנחנו מסתכלים לאחר מכן באיזה סקטורים השקענו, בפועל אנחנו רואים שיש הלימה מאוד גדולה לעולמות של ה-SDG, עולמות הבריאות שהזכרתי, ואנרגיה, ומזון, ותחבורה, וכולי וכולי. זאת אומרת, אתם לא צריכים לייצר, אני אקרא לזה, אפליה מתקנת, כי בעצם בפועל מסתבר שיעדים של SDG הם כלכליים לחלוטין, זאת אומרת, הם לא רק חברתיים.

אני אגיד יותר מזה, סטארט-אפ שאין לו אתגר שהוא עם פוטנציאל כלכלי, לעולם לא יצליח. נכון. אבל, having said that, עדיין אפשר לעשות גם וגם. אפשר למצוא אתגרים ורעיונות שהם פורצי דרך עם פוטנציאל כלכלי גדול, וגם מתמודדים עם אתגר SDG משמעותי. אם אנחנו ניפגש פה עוד עשר שנים, ונגיד, וואו, ישראל באמת הצליחה להפוך למנוע של חוסן לאומי, מה צריך לקרוא עוד רגע אחורה כדי שנוכל להגיד את זה? תראי, ההייטק הישראלי הוא כבר מנוע של חוסן לאומי. הוא כבר היום 20% מהתוצר של מדינת ישראל. אין לזה אח ורע בעולם, אנחנו ישראל למעשה כותבת את הספר המתכונים, איך מנהלים כלכלה שיש לה כל כך הרבה חדשנות. רק להשוואה, בארצות הברית זה פחות מ-10% מהתוצר, באירופה זה פחות מ-5% מהתוצר. אז באמת אנחנו במקום... באמת סטארט-אפ ניישן. באמת סטארט-אפ ניישן, ואגב אנחנו כבר מזמן גם לא רק סטארט-אפ ניישן, אלא גם יש פה חברות ענק ישראליות, יש פה חברות רב-לאומיות, זה אקו-סיסטם מאוד מגוון. אנחנו קוראים לזה טק-האב הישראלי, הוא אחד, הוא דורג... לפחות בחמישה הכי טובים בעולם. התפקיד שלנו ברשות החדשנות זה לשמור שזה יישאר המצב גם לעוד חמש ועשר וחמש עשרה שנה, ולפתור אתגרים גדולים בעולם הפיזי שקשורים לSDG, זה בינינו חלק מהמהפכה שההייטק הישראלי עובר, מהפכת הגיוון, אנחנו קוראים לזה מהפכת הדיפ-טק, הטכנולוגיות העמוקות, ולא רק העולם הדיגיטלי, התוכנה, וזה מה שישמור את ההייטק הישראלי בחזית החדשנות.

טוב, כשמדברים על אותו ביטחון לאומי, בדרך כלל מדברים על צבא, על טנקים, צריכים לשמור על הביטחון הלאומי. נכון. אבל ביטחון לאומי הוא גם תשתיות, הוא גם אנרגיה, הוא גם מים. עד כמה זה בא לידי ביטוי, החדשנות האזרחית בעולם הזה של ביטחון לאומי? אז כן, הטכנולוגיה הישראלית יכולה לפתור הרבה מהאתגרים והחוסן הלאומי. ראינו למשל מה קרה בתחילת הקורונה, שפתאום היה צריך, כל שרשרות האספקה נפגעו והיה צריך למצוא פתרונות בישראל. אז הטכנולוגיה הישראלית בהחלט יכולה לפתור את זה. אנחנו גם פועלים ברשות לוודא שההמצאות שנעשות בישראל גם יוטמעו בישראל. יש לפעמים סקטורים בהייטק שיש פה המצאות פורצות דרך, אבל מדלגים על ישראל כי זה שוק קטן ובעברית ויש כל מיני חסמים. אנחנו מייצרים ארגזי חול בישראל כדי שחברות הייטק ינסו את הטכנולוגיה שלהם בישראל, יטמיעו אותה בישראל, ועל סמך מה שהן עושות פה יצאו תחרותיות יותר לשוק. אני אזכיר למשל את מיזם הרחפנים הישראלי, אם ראיתם רחפנים מעופפים בשמיים ונושאים חבילות ומוצרי מזון וכולי, זה חלק מארגז חול כזה ביחד עם משרד התחבורה, שמטרתו לאפשר הטמעה של טכנולוגיה כזאת בישראל.

יש באמת טכנולוגיות מדהימות, אם היה לנו זמן הייתי רוצה את כל הדוגמאות האלה, אבל דווקא לצד של היזמים, אם יש לך ככה לסיום איזה מסר אחד לתת ליזמים. על איך לבנות חברות שהן גם מצליחות כלכלית, אבל מצד שני גם משנות מציאות חברתית וסביבתית.

כן, אז יש לי מסר ליזמים, אני רוצה להגיד בכלל, בשנתיים האחרונות אנחנו רואים פעילות יזמית מטורפת. לראשונה מזה הרבה שנים, ב-25, נוצרו יותר סטארט-אפים חדשים מאשר בשנה לפני. זה שינוי מגמה מאוד חשוב ויפה, ואנשים שפשוט... יצאו מאזור הנוחות שלהם וראו צרכים ופגשו אנשים שאחרת הם לא היו פוגשים ומקימים סטארט-אפים וזו תופעה מדהימה שרק בישראל זה יכול לקרות בזמן מלחמה. כשמחפשים את הרעיון לסטארט-אפ, לחפש אתגר גדול, אתגר אמיתי, שכמו שאמרתי קודם הוא לא רק בישראל, הוא בעולם פותר בעיה שהעולם צריך פתרון בשבילה, פתרון טכנולוגי. והמסר השני, המקום הכי טוב בשבילכם לעשות את זה בעולם זה בישראל. ומשקיעים ותשתיות מו"פ וחוקרים ויכולת לקדם דברים במהירות. אני מסתובב הרבה בעולם ומשוחח הרבה עם ראשי רשויות חדשנות אחרות, והם כולם מסתכלים בקנאה ובהערצה למה שקורה פה בפעילות היזמית. לגמרי יש ממה. דור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, תודה רבה שהיית איתנו. תודה רבה.