המהפכה השקטה: איך עסקים יצילו את החברה הישראלית?

אני שואל את עצמי, מה קרה בהתפתחות של השיח הכלכלי-חברתי שנוצרה הפרדה בין פתרון בעיות חברתיות ומקסום רווחים? זה כאילו מרגיש שזה סותר. אז זאת הבעיה. עסקים נועדו לפתור בעיות חברתיות. זה ההיגיון שעומד בבסיס עולם העסקים. יש בעיה חברתית, אני מציג רעיון שפותר את הבעיה החברתית שאני יכול לעשות עליו כסף. ההפרדה הזאת בין לעשות כסף מצד אחד ולפתור בעיות חברתיות מצד שני היא התקלה.

כימש משהו אולי במילה חברתי. שנתפסת כאיזשהו משהו שהוא רק תרומה ולא באמת משהו שהוא מייצר רווח. הרעיון של עסק הוא לפתור בעיות חברתיות. עכשיו, היא עלה עסקים בעולם, יש לה חברת תרופות, יש לה חברת תעבורה, יש לה חברת מזון. כל החברות האלו נועדו לספק שירות לחברה, לאנושות. ההפרדה היא התקלה. אני שב ואומר, ההפרדה... היא התקלה.

אז כשאתה טוען שהמגזר העסקי צריך להחליף בעצם בחלק מסוים את מדינת הרווחה בפתרון בעיות חברתיות, אז למה שחברה פרטית תרצה לשלם על בעיה שהמדינה אחראית לה? קודם כל חברה פרטית לא תרצה, חברה פרטית תרצה למקסם את הרווחים שלה, וחברה פרטית הייתה מעדיפה לא לשלם לספקים, אלא לשלם קודם כל לבעלי המניות, היא הייתה רוצה הרבה מאוד דברים, אבל... אם הייתי מציע לחברה פרטית, למשל חברת מזון שהיא תהיה האחראית על חלוקה של מזון גם לאלה שידם אינה משגת ובתמורה לכך הייתי משחרר אותם ממס או מחלקו של המס, היא הייתה מאוד רוצה מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לזהות את החברות במשק יש להם שפתרון בעיה חברתית מסוימת נמצאת אצלם במקום של העלות השולית הנמוכה ביותר? הרי זוהי שצריכה לפתור את הבעיה החברתית לפני מה שאנחנו קוראים המדינה. העולם של העסקים אמור לפתור בעיות חברתיות. זה שהוא גם יוצר בעיות חברתיות זה כמובן חלק מהעניין, אנחנו צריכים להתמודד עם זה. המנגנון של המדינה, הריבונות, לא אפקטיבי בלפתור בעיות חברתיות. אנחנו מכירים את זה, אנחנו יודעים את זה.

כן, וכאן באמת נגיד, תן לי כדוגמה חברות פורטפוליו שלך, איך באמת הן עוסקות בצמצום פערים, ואיך בכלל מודדים את אותה הצלחה חברתית ואת התשואה הפיננסית?

כן, קודם כל, השקעות אימפקט הן לא רק השקעות שמולידות או מובילות לצמצום פערים חברתיים. השקעת אימפקט מוגדרת כהשקעה שמועילה לחברה האנושית בצורה כזו או אחרת, יכול להיות צמצום פערים, יכול להיות הפחתת חרדה, יכול להיות צמצום תאונות דרכים, יש קשת של אפשרויות שהשקעת אימפקט יכולה להיות. אנחנו למשל משקיעים בסטארט-אפים שמובילים אנשים מהמגזר הערבי, אין עד היום אקזיט שנעשה על ידי בחור ערבי, כלומר אין ערבי אחד שהצליח לעשות אקזיט, אני אוהב את המחשבה שאנחנו סוף כל סוף נצליח לייצר אקזיט עם בחור ערבי, מה שיוליד אחר כך עוד הצלחות בחברה הערבית, כן? זו דרך אגב דוגמה להשקעת אימפקט שקשה מאוד למדוד אותה. כלומר, איך אני אמדוד את זה שבזכות זה שנעשה אקזיט על ידי סטארט-אפ אחד זה מה שהוביל לאקזיט על ידי סטארט-אפים אחרים. אז מה באמת עושים? כי נורא מורכב למדוד הצלחה חברתית, הרי בסוף בעולם הפיננסי זה נורא קל, יש תשואה, יש מכפיל, יש אקזיט, מה המקבילה של זה בעולם החברתי?

אז קודם כל מאוד חשוב לי להדגיש את ההיגיון ואת הרעיון שעומד מאחורי מדידה חברתית. המדידה החברתית במצב המקורי היא שיקוף של התשואה העסקית. תחשבי על זה, בואי ניקח, אני משקיע בוולרן, חברה שמצמצמת תאונות דרכים, בחדר הבקרה על הכביש הם עושים את כל הטכנולוגיות מהכביש כדי לייצר פרדיקציות ולהפחית תאונות דרכים, אוקיי? ככל שיהיה לי יותר חדרי בקרה שיפחיתו תאונות דרכים, מצד אחד תהיה הפחתה של תאונות דרכים, מצד שני החברה תרוויח יותר כסף. המדידה החברתית היא שיקוף של ההצלחה העסקית, זה במצב המקורי. היום השבר אצלנו כל כך גדול שאנחנו לא מבינים את הדבר הזה.

אנחנו אפילו לא בוחנים את ההשפעה הזו בכלל. היא קיימת, היא קורית, ואנחנו אפילו לא בוחנים אותה. נכון, וזו בעיה. בעיה משמעותית. אתה אמרת בעבר ששינוי אמיתי יקרה, שלא יצטרכו להציג אותך כמשקיע אימפקט, אלא בעצם כפשוט משקיע טוב. מה צריך לקרות כדי שזה יהפוך להיות לסטנדרט?

אני חושב שמדינת ישראל יש סיכוי לא רע שאנחנו יכולים להגיע למקום הזה. אני חושב שבגלל שאנחנו מדינה קטנה מאוד, אנחנו ראינו את המשמעויות של הדברים במלחמת השבעה באוקטובר. הערבות ההדדית שבאה לידי ביטוי במלחמה עצמה, אני מקווה ומאמין שהיא תחדור כמה שיותר לעסקים ואנשים יבינו ויפנימו. שכאשר הם למשל מציגים לצרכן הסופי מוצר במחיר נמוך על חשבון שוטף פלוס שיטת רגל לספקים, זה לא שווה הרבה, זה לא מעניין. זה לא מעניין.

כן. טוב, אנחנו באמת יודעים שבישראל המצב הוא מורכב, אנחנו מסומנים בכתום ב-SDG 10, באותו יעד שאנחנו מדברים עליו, של צמצום אותם פערים, וכאן עולה השאלה אם נסתכל רגע על העולם, על מדינות שמצליחות בזה, דנמרק, נורבגיה, מתפתחות שעובדות בזה לא רע, מה הן עושות בשוק ההון שישראל עדיין לא נגעה בו?

אני חושב שמצב הדברים והאתגרים שיהיו לנו בישראל בסופו של דבר יכפו עלינו לפעול במנגנונים עסקיים שמייצרים יותר ערבות הדדית, יותר שותפות, יותר תפיסה הוליסטית וכוללת. אנחנו נרגיש את זה הרבה יותר אולי מכל מדינה אחרת ואולי גם האנטישמיות בעולם מוסיפה לזה במובן החיובי שאנחנו נצטרך לדאוג לעצמנו ולסמוך על עצמנו ולייצר שרשרות אספקה לאורך כל השלבים העסקיים שיהיו בתוך ישראל ונייצר איזשהם סינרגיות של חלקים שונים שבהם השלם יהיה גדול מסך כל החלקים וכיוצא באלה. אני רוצה גם להגיד עוד משהו, אני חושב ש... חשבתי על זה, כן, כל הנושא הזה של המוסר, המוסר האימפקט. אני חושב שאנחנו צריכים לפתח בישראל את מה שאני מכנה מוסר אברהמי, אוקיי? אירופה ומהפכת ההשכלה מביאה איתה מוסר קנטיאני, אוקיי? הציווי העליון, כן, הציווי הקנטיאני, מה עליך לעשות, כן, משהו שהוא מאוד נוקשה. מאוד סגור בתוך עצמו, בא מבחוץ כלפי פנימה והוא בעיקר לא מדבר על חלקים שלמים בחברה הישראלית. אני מציע לדבר על מוסר אברהמי, המוסר של אברהם כי כשאברהם מדבר על שוויון, כשאברהם יוצר מניפסטציה של שוויון ביחסים שלו עם עפרון החיתי זו הוויה של שוויון שהיא הרבה יותר עמוקה, הרבה יותר משמעותית משוויון קנטיאני שכזה, והיא גם כמובן מדברת יותר אל האוכלוסייה, ואנשים בישראל יכולים להבין אותה באופן יותר אינטואיטיבי ולהתחבר אליה, אוקיי?

זה נשמע כמו משהו מאוד מאוד חשוב, וזה גם מעלה לי את השאלה אם עכשיו היית נמצא, לא יודעת, אולי יועץ בממשלה או משהו, מה היית משנה בשלוש שנים הקרובות כדי לגרום לדבר הזה לקרות, את מה שאתה מתאר?

אני חושב שקודם כול רגולציות ותמריצים, כמה שיותר כמובן, כן? כמו מה שתיארת לאותה חברת מזון, שאפשר להגיד לה תעשו כך וכך, למשל, לא, זה מהפכה שאני מייחל ואני מקווה לה להביא את כל חברה לעסוק במה שהיא העלות השולית הנמוכה ביותר מכלל המשק, האופטימיזציה שאנחנו יכולים ליצור בתוך המשק עצמו היא פנומינלית, כן? למעשה כשאנחנו מדברים על מדינה, מה זה מדינה, כן? המנגנון הציבורי, זה בעצם מרחב שלם שהוא לא מייצר שום דבר הוא מאגן כסף ואחר כך מחלק אותו חזרה לציבור, כן? היום, עם מנגנונים טכנולוגיים כל כך משוכללים ו-AI, אנחנו לא צריכים את זה. הכל יכול לפעול בצורה רשתית, אוקיי? אז זה אולי ייקח קצת זמן.

זה שינוי משמעותי. זה שינוי משמעותי, וזה אולי ייקח קצת זמן לצערי, אבל ערמות הכסף שאנחנו נוכל לחסוך באמצעות אופטימיזציה של המרחב העסקי, קודם כל היא גם תפחית באופן דרמטי את כמות העמותות שפותרות בעיות חברתיות. ותשפר משמעותית את הכלכלה. בוודאי. זאת אומרת כבר דיברנו על זה שאם היינו מבינים שאימפקט הוא גם מייצר תשואה ומייצר פריחה ומייצר כלכלה. אימפקט קודם כל מייצר תשואה. התקלה הזאת שאנשים מזהים אימפקט עם פתרון בעיות חברתיות שאינן מסיעות תשואה, אותה צריך לשנות. וזה לא שאני רוצה להיות המשקיע היחיד. או המשקיע שמדבר שאני לא, איך אמרת? הכוונה היא ש...

מובילי הקפיטליזם הקשוב בישראל. לא, אבל מה שאני רוצה לומר בעניין הזה שהרעיון הוא שהחלוקה לא תהיה השקעות אימפקט מצד אחד והשקעות רגילות מצד שני. זו התקלה. אני מקווה שעוד זמן לא רב יהיה לנו מצד אחד השקעות. שעושות טוב לעולם, והשקעות שלא עושות טוב לעולם, והשקעות שעושות טוב לעולם, תהיה להן לגיטימציה, והשקעות שלא עושות טוב לעולם, לא תהיה להן לגיטימציה. והשקעות טוב שלו זה מה שנקרא היום אימפקט.

כך צריך. תודה רבה לך, יואל פלסנר. זה היה מרתק ומלמד. תודה רבה.