הצטרפו לאירוע הקרוב שלנו - 21.7.2026הרשמה פה
Back to FuckupNights TLV

המתחזה: 15 שנים של בריחה מעצמי - ואז הגיע הפיצוץ

אטאי שולברג חושף את המסע המטלטל שלו כ'מתחזה' במשך 15 שנה. הוא מספר על הבריחה המתמדת מדמות לדמות, עד להתמוטטות שהובילה לגילוי עצמי מפתיע. גלו איך הוא הפך את הכישרון שלו למנוע צמיחה.

עתי שולברגעתי שולברג

פרקים

00:08מסע ברכבת הטרנס-סיבירית: ההתחלה של הבריחה
00:58הכישלון שלי: 15 שנה כמתחזה
01:30ילד חיישן: איך למדתי להסתגל ולרצות
02:55כישרון שהפך למלכודת: היכולת למכור ולברוח
03:26הכאוס המושלם: ארבע שנים של החלפת זהויות בסין
04:33האח הגדול: הפיכה לפלקט טלוויזיוני
05:19דעיכת הסלבריטאיות ולידת דמות המומחה
06:06ההתפרקות: כשהדמויות מתחילות להתפורר
06:40התקף החרדה ששינה הכל: לא מזהה את עצמי
07:02שנה שלמה של ריקנות: כוח העל נעלם
07:43טיפול NLP ותחילת ההתאוששות
08:11התובנה: לא מתחזה, אלא כותב טיוטות
08:36מציאת הייעוד האמיתי: בניית מותגים
09:48שאלות ותשובות: איך קמים מזה?
12:38שאלות ותשובות: האם הטראומה עיצבה אותי?

במשך 15 שנה, הדובר הסתובב בעולם כמתחזה, מנצל את יכולתו לקרוא אנשים ולהתאים את עצמו כדי לברוח. הוא התמכר להתחלות חדשות ושינה דמויות ומקומות כל הזמן. בסופו של דבר, הוא התעורר יום אחד ולא זכר מי הוא, מה שמעיד על משבר זהות עמוק.

הדובר חווה התפרקות שהחלה בתחושת "הון ואוף" בלתי נשלטת והגיעה לשיאה בהתקף חרדה במשרד, שם לא זיהה את עצמו במראה. כל הדמויות שבנה התפוררו בבת אחת, והוא נשאר לבד, חווה חודשים של דיכאון קליני וחוסר שינה.

השלווה בביתו הייתה תלויה במצב רוחו של אביו, והוא למד שאם יהיה מרצה ומקסים מספיק, יוכל לשלוט בסיטואציה. כילד רגיש וביישן, הוא פיתח מנגנון הסתגלות להיות "מראה" של מי שמולו, מה שהפך לכישרון ולמלכודת כאחד.

לאחר התקף החרדה והדיכאון, הוא נחשף לטיפול NLP, שסייע לו להתאושש ולהבין שהוא לא מתחזה אלא פשוט לא סיים לכתוב את הסיפור של עצמו. לאחר חודשים של למידה ומיפוי, הוא הבין שכישרונו בבניית דמויות, כתיבת סיפורים ומכירת חלומות מתאים באופן מושלם לתחום המיתוג. כיום הוא עובד עם מותגים גדולים בעולם.

הדובר מייעץ לעצור את "התעופה המטורפת של החיים" ולברר היטב מהו הכישרון האמיתי שלהם וכיצד הוא צריך לבוא לידי ביטוי בעולם. הוא מדגיש שאנשים יודעים מתי משהו לא מרגיש נכון, וחשוב לשנות הרגלים ושגרה ולדבר עם אנשים שפותחים אופקים.

הדובר ראה בהזדמנות להשיג תשומת לב ולעשות "ריבוט" לחייו, אך מהר מאוד הרגיש כמו פלקט. הוא חש שכולם מכירים אותו אך אף אחד לא באמת מכיר אותו, והפך לדמות טלוויזיונית ללא עבר או עתיד. בגיל 27, הוא מצא את עצמו מבודד בבית אחיו וחשש להסתובב במקומות ציבוריים.

כשנשאל אם היה משהו פלילי בהתנהלותו, הדובר ציין שעבד באבטחה עבור מישהו מהמאפיה הסינית. הוא תיאר זאת כחוויה קצרה ו"הכי פלילי שהתקרבתי אליו", אך לא כפעילות פלילית ממש.